Blog Layout

מערך הפיקוד על הכוחות המצריים בסיני

אלי דקל-דליצקי
21.05.2020
לאחרונה הגיעו לידיי צילומי לוויין של סיני, שצולמו כנראה באוקטובר 2018. באמצעות צילומים אלו הצלחתי לאתר את מערך המפקדות השולטות על הכוחות המצריים בסיני.

רקע

הסכם השלום בין ישראל למצרים מתיר למצרים להחזיק בסיני כוחות צבא שאינם עולים על דיביזיה ממוכנת אחת. במצב זה, נושא הפיקוד על הכוחות בסיני הוא פשוט וברור; מפקדת הדיביזיה היא זו ששולטת כל הכוחות בסיני.

המצב שבו רק דיביזיה אחת ערוכה בסיני היה נכון אולי לשנים הראשונות של הסכם השלום. עד מהרה החלו המצרים לכרסם בהסכם, והחלו בבניית תשתיות צבאיות החורגות מההסכם. במקביל החלה "זחילה" של כוחות נוספים לסיני, וכוחות אלה שונים מהותית מהכוחות הכלולים במסגרת דיביזיה ממוכנת. כך למשל, בין השנים 1985 – 2006 ניבנו בסיני שלושה מוצבי מכ"ם משוכללים, הכפופים לזרוע ההגנה האווירית במצרים, ומוצבי קשר מבוצרים הקשורים למערכת התקשורת המטכ"לית. כל החריגות הללו מההסכם בוצעו זמן רב לפני שהחלו העימותים המזויינים בין האוכלוסייה המקומית לבין צבא מצרים. 

נטישת צה"ל את רצועת עזה בשנת 2005 גרמה לעליית כוחם של ארגוני החבלה ברצועה. בניית גדר ההפרדה בין ישראל למצרים בשנת 2013 גדעה בבת אחת את פרנסתם של אלפים מתושבי הרצועה, שהתפרנסו מהברחת עובדים זרים וזונות לישראל, ובמשך עשרות שנים לא נקף השלטון המצרי אצבע למציאת מקורות הכנסה חלופיים לאותם אזרחים. כל הסיבות הללו חברו יחד וגרמו לעידוד פיגועים מצד תושבי סיני (בסיוע הממשל בעזה) נגד הצבא המצרי הערוך ב"מרובע הדמים": אל־עריש – ג'בל ליבני – קציעות – רפיח. 

בתואנה זו החל צבא מצרים להכניס כוחות צבא לסיני. בתחילה הייתה זו הפרה גסה של ההסכם,[1] ובהמשך "התירה" ישראל למצרים את ההפרה הזו. להערכתי, בסיני ערוכים כיום כוחות צבא בהיקף של 160 גדודים (למעלה מפי שלוש מהמוסכם בחוזה השלום). כוחות אלו כוללים בין היתר: שדה תעופה בשימוש מלא של הצבא, ועוד שני שדות תעופה שהם צבאיים למעשה, אך משתמשים בהם בתואנה שהם נועדו לרווחת האזרחים (בשדות יש אכן מסוף נוסעים אזרחי, אך השימוש בו מועט, אם בכלל). כמו כן נמצאים שם שלושה מוצבי מכ"ם; מספר אגדי צליחה, וכוחות של חיל הים הבונים נמל צבאי גדול (ואולי שני נמלים) בצפון סיני. 

בנוסף על הגייסות הערוכים בסיני, נבנתה שם מערכת לוגיסטית ענפה היכולה לתספק בשעת חירום מספר דיביזיות. המערכת הלוגיסטית כוללת מחסני תחמושת ודלק, מערכת מסועפת של תקשורת קווית ואלחוטית וקווי מים לרוב. 

מערך גדול כזה, של כוחות מסוגים שונים ומתקנים לוגיסטיים, מחייב הקמת מערכת שליטה, ללא כל תלות בפעולות הצבאיות (המינוריות?) שצבא מצרים נוקט במלחמתו נגד תושבי סיני. מלחמה זו נושאת אופי של לחימה דתית איסלמית קיצונית, אך יסודותיה, להערכתי, בהזנחה המתמשכת של המצרים את צורכי התושבים הבדווים בסיני, וכל העניין האיסלמיסטי הוא תואנה של תושבי סיני לקבלת סיוע מגורמי ג'יהאד איסלמי.  

מערך הפיקוד על צבא מצרים בסיני

מתחם מפקדת הכוחות של צבא מצרים הערוכים בסיני בג'בל אום חשיבה
בג'בל אום חשיבה נבנה מתחם גדול המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר. במתחם שני חלקים עיקריים (ראו צילום):

א. מחנה מפקדה הכולל מאות מבני משרדים ומגורים, אולם גדול לכנסים וסככות לרכב. הבניה מושקעת מאוד וכוללת אף חיפוי שיש באולם הכינוסים. מפקדה גדולה שכזו היא מפקדה לכוחות בהיקף על ארמיוני (מפקדת פיקוד, מפקדת חזית).  

ב. מחנה שבו שדה תעופה צבאי, שנועד לשרת בעיקר את המשרתים במפקדה. במתחם זה יש גם מחנה ליחידת אבטחה, בסדר גודל גדודי, המאבטחת את כל המתחם, ומחסני תחמושת, גדולים יחסית, שמיקומם במתחם אינו ברור לי עדיין. 

העבודות לבניית האתר החלו בתחילת שנת 2016, והסתיימו, ככל הנראה, בראשית שנת 2018. בתאריך 09.02.2018 יצא צבא מצרים בקול תרועה רמה לאחד משרשרת מבצעיו למיגור הטרור בסיני. המבצע נקרא "סיני 2018". נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי, בתוקף תפקידו כמפקד העליון של צבא מצרים, לבש מדים, ויצא בלוויית פמליה גדולה של עושי דברו ועיתונאים ל"מפקדת הכוחות המיוחדים", כדי לפקח אישית על המבצע. ישראל נרתמה לסייע במבצע, ואפשרה כניסת כוחות נוספים לסיני. כל הטקס התרחש במפקדה באום חשיבה, אך ברור שמפקדת הכוחות המיוחדים בצבא מצרים אינה זקוקה למתחם פיקוד כה גדול, המתאים בגודלו למפקדה על דיביזיונית. מאז נלחם צבא מצרים ללא לאות, אך כנראה גם ללא הצלחה מרובה, ומנסה למגר את הטרור בסיני (קיימים לכך הסברים שונים שאינם מעניינו של מאמר זה).

על פי ידיעה ממקור מצרי,[2] בנו המצרים בסיני את "המרכז המאוחד של הכוחות ממזרח לתעלה". מוצב פיקוד זה נבנה בעומק של 27 מטר מתחת לפני הקרקע, והוא עמיד בפני פצצות חודרות בונקרים, שיש בידי ישראל. אם ידיעה זו נכונה, סביר להניח שמוצב פיקוד זה נמצא בקרבת המפקדה העילית, הניתנת לפגיעה בקלות, שנבנתה בג'בל אום חשיבה. אני מבקש להזכיר לקוראים כי לא הרחק משם, בציר הגידי, בנו המצרים, לפני מלחמת ששת הימים, מוצב פיקוד מבוצר ומשוכלל שנועד לשמש כמוצב פיקוד קידמי של המטכ"ל המצרי.

בניית שני מחנות מפקדה. ייתכן שאלו מפקדות מנהלתיות קדמיות של ארמיות השדה
במקביל לבניית מפקדת הכוחות בסיני נבנו שני מחנות זהים (ראו מפה וצילומים):

א. בגזרת ארמיה 2 בג'בל אם מח'סה, מדרום לכביש רפידים – דוורסואר.

ב. בגזרת ארמיה 3 בג'בל ג'ריפה, מצפון לציר ראס סודר – צומת פארקר.

ניתוח מאפייני המחנות הזהים מצביע על כך, שהמחנות אינם משמשים כמסגרת לוחמת (חי"ר, שריון, וכיו"ב), אלא ליחידות מטה. השאלה היא כמובן איזה מטה ואת מי הוא משרת. לאחר ניתוח מאפייני ההיערכות של צבא מצרים בסיני, אני סובר, שמדובר בשלוחות קדמיות של ארמיות השדה העוסקות בענייני מנהלה, כגון: חימוש, בינוי, אספקה וכיו"ב.

סיכום
ההחלטה על הקמת מערך הפיקוד והשליטה בסיני, הכוללת מאות מבנים ואלפי חיילים וקצינים, התקבלה ככל הנראה, בשנת 2015.  המשמעות היא שכבר בשנה זו (אם לא לפני כן) נפלה ההחלטה במטכ"ל המצרי להחזיק בסיני באופן קבוע כוחות בהיקף גדול. צעד זה הוא קבורתו של הנספח הצבאי להסכם השלום

מנקודת מבט זו, כל המלחמה המתוקשרת של המצרים בשנת 2018 נגד המחבלים, ו"ההסכמה" הישראלית להכניס לסיני כוחות צבא נוספים למלחמה בטרור - כל זה היה הצגה אחת גדולה. המצרים, כבר בשנת 2015, החליטו לבטל את ההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת הסכם השלום. לכניסת כוחות זו אין כל קשר לפעילות הצבאית המוגבלת שהמצרים יוזמים כנגד המחבלים האיסלמיסטיים בסיני.

מהשקעת המשאבים הרבים בבניה ובאדריכלות ניתן לקבוע בבטחה כי מדובר במפקדה שמתוכננת להישאר במקום לשנים רבות. 

מפקדות אלו משמשות את צבא מצרים בעת שגרה, ולהערכתי, בעת עימות עם ישראל הם ידלגו מזרחה, למוצבי פיקוד מבוצרים שנבנו או שייבנו בקו של ג'בל מע'רה - ביר אל חסנה - נח'ל. אם אכן נבנה בג'בל אום חשיבה מרכז מבצעים מבוצר, עמוק מתחת לפני הקרקע, ייתכן שבעת עימות עם ישראל הוא ישמש כמוצב פיקוד קידמי של המטכ"ל המצרי. 

הערות
[1]. ראיון של שמעון שיפר עם האלוף (במיל') עמוס גלעד (ידיעות אחרונות 29.03.2019).

[2]. "פורטל ההגנה של מצרים" 26.02.2018 
https://www.facebook.com/EGYDEFPORTAL/posts/1416089118503553

שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנקרים בצ
By אלי דקל ואלכס צייטלין 09 Apr, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
הסכם השלום בין ישראל למצרים,אלי דקל,חגי הוברמן,מצב הרוח
By הוברמן חגי ואלי דקל 01 Apr, 2024
הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.
קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מלחמת ששת הימים,תנועה בוואדי חרידין,כיבוש רמת ה
By אלי דקל ואלעזר שטורם 05 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מבצע
By אלי דקל ואלעזר שטורם 04 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה
אלי דקל,אלעזר שטורם,ירמי וינקלר,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,שלמה גזית,ראש אגף המודיעין,
By אלי דקל ואלעזר שטורם 03 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
More Posts
Share by: