Blog Layout

הכשל המודיעני בהבנת היערכות חטיבה 130 נחתים בצבא מצרים

אלי דקל-דליצקי
28.10.2020

מבוא

 'מלחמת יום הכיפורים' שרטה את נשמתו של העם היושב בציון, ופצעיה טרם הגלידו. עד עתה נכתבו על אודות המלחמה הכאובה הזו למעלה מ־500 ספרים, וסביר להניח שהקולמוסים לא יַבשו וספרים נוספים עתידים לצאת לאור. חלק ניכר מהספרים ומהשיח הציבורי אודות המלחמה הזו נסוב על כישלון המודיעין, בכך שלא נתן לצה"ל התרעה על המועד הצפוי של המלחמה, וצה"ל לא הספיק להיערך כדי לקדם את פני הרעה. 
 
'מלחמת יום הכיפורים' יצרה רעידת אדמה באגף המודיעין של צה"ל, בעקבות המסקנות של ועדת אגרנט שתלתה את עיקר האשמה במודיעין. יצא, שהחיל שהשתבח (בצדק, לדעתי) בניצחון הגורף של מלחמת ששת הימים, מצא את עצמו לפתע מוקע בכיכר העיר. בעקבות המלצות הוועדה הוחלט להזיז ממקומם כמה בכירים בחיל המודיעין (רובם נשאר בצבא ואף קודם בדרגות לאחר מכן). לכאורה היה זה צעד ראשוני, כדי להשביע את רצון העם, ולאחריו היה אמור להתרחש בדק בית כדי לחזק את הבית ולתקן את הסדקים, אבל זה לא קרה. במקום ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא, שהוזז מתפקידו (הוצע לו להישאר בצבא בתפקיד מכובד, אך הוא החליט לפרוש מצה"ל), מונה לתפקיד האלוף שלמה גזית ז"ל. ראש אמ"ן החדש קטע בפקודה את תהליך הפקת הלקחים (בטיעון של "די לחטט בפצעים"), והסדקים שהתגלו בחיל המודיעין במלחמת יום הכיפורים כוסו בטפטים צבעוניים, שעיקרם הקמת מחלקת בקרה ואיפכא מסתברא. הייתה זו מחלקה עם מספר זעום של קצינים, שהוציאה ניירות, מגוחכים לטעמי, שהצביעו כביכול על "חשיבה מחוץ לקופסא". בנוסף להקמת מחלקת הבקרה חסרת התועלת, הגדילו גם את התקנים של הגופים שכשלו בהערכת המצב. התוצאה הייתה, שלגופים הנכים שלפני 'מלחמת יום הכיפורים' נוסף מעטה שומן, שלטעמי לא שיפר את ביצועיהם. 

לצערי, עקב היעדר טיפול בכשלי אמ"ן ב'מלחמת יום הכיפורים', הכשלים חזרו על עצמם שוב במלחמת שלום הגליל, והם חוזרים על עצמם שוב ושוב גם בימינו.[1] אילו ועדת אגרנט[2] ואמ"ן היו חוקרים את 'מלחמת יום הכיפורים' כהלכה, הם היו מגלים שכשל אי-מתן ההתרעה היה רק אחד משרשרת הכשלים של אמ"ן במלחמה. למודיעין היו כשלים נוספים, לא פחות חמורים, אך אלה לא נִידונו בשיח הציבורי, ובצה"ל לא עסקו בתיקונם. 

על הכישלונות האלה נמנים, בין היתר: כישלון בהבנת מערך הגישור המצרי והאפשרויות לשבשו; תמונת המצב של היערכות הכוחות המצריים, שצלחו את התעלה בימים הראשונים למלחמה, הייתה כללית מדיי, ולא ידעה להצביע על מקום עתודות השריון המצריות ועל אופן הפעלתן; אמ"ן לא ידע לפני המלחמה ובמהלכה כי הטנקים בדיוויזיות החי"ר המצריות הם מסוג T-54 החדש יחסית, וטעה לחשוב כי הן מצוידות עדיין בטנק T-34 החלש ללא השוואה. 

כשל אגף המודיעין בחיזוי שגוי של יעדי המלחמה של מצרים

אחד מהכשלים המרכזיים של המודיעין במלחמה היה הבנה שגויה של דרכי הפעולה האפשריות של האויב. אמ"ן, באמצעות ניתוחים שונים, ובעיקר בהסתמכות על מקורות צמרת, הכיר על בוריה את תוכנית המתקפה המצרית ("גרניט 2-משופר") - ראו מפה להלן, שהיעד שלה היה כיבוש סיני עד למוצא המזרחי של המעברים: פתחת רפידים; מעבר הגידי ומעבר המיתלה. אמ"ן לא השכיל לדעת, כי כבר בסוף שנת 1972, שינה הצבא המצרי תוכנית זו, ופיתח במקומה תוכנית צנועה יותר: להסתפק בכיבוש רצועה ברוחב של כ-10 ק"מ בגדה המזרחית של תעלת סואץ. עקב חוסר הידיעה הזו לפני המלחמה ובמהלכה, קיבל צה"ל החלטות מבצעיות שגויות,[3] שגרמו לקורבנות רבים. 

ענף מחקר השטח בחטיבת המחקר באגף המודיעין עסק, בין היתר, בחקר מערכות התשתית של צבאות ערב. המדור המצרי בענף שבו שירתתי נטל חלק בכשל זה של אמ"ן, בכך שלא הצליח להבין נכונה, מתוך חקר מערכות התשתית של מצרים, כי צבא מצרים שינה את התוכנית המבצעית שלו. היום, כחכם לאחר המעשה, אני מונה שני כשלים: האחד עוסק בנושא הלוגיסטי, ועליו פרסמתי מאמר שבו ניתחתי את הכשל,[4] והמאמר שלפניכם עוסק בכשל נוסף. כשל זה הוא בכך שלא השכלנו להבין, כי שינוי היערכותה של חטיבת הנחתים האמפיבית מספר 130 בצבא מצרים אמור היה להתניע דיון, שינסה להבין כיצד מהלך זה משפיע על תוכנית המלחמה המצרית.  

חטיבת הנחתים האמפיבית 130 בצבא מצרים - כללי

עוד מהימים שקדמו למלחמת ששת הימים, בנה חיל הים המצרי יכולות לפגיעה בחופי מדינת ישראל, ואף רכש, כבר אז, נחתות.[5] לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה בצבא מצרים חטיבה אמפיבית 130, שכללה גדוד טנקים אמפיביים קלים מסוג PT-76 (20 טנקים), ושני גדודים ממוכנים המצוידים בנגמ"ש האמפיבי טופזOT62 .(BTR-50) מחנה הקבע של החטיבה נבנה באלכסנדריה, כנראה באזור עמריה שממערב לעיר.

החטיבה שולבה בתוכנית המבצע של צבא מצרים "גרניט 2 משופר", שכאמור הייתה ידועה לצה"ל. התפקיד של חטיבת הנחתים היה להגיע, באמצעות נחתות, לחוף רומאני בסיני (כ־35 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ), ולחסום את ציר החוף אשקלון – עזה – אל־עריש – קנטרה. חסימה זו נועדה למנוע את הגעתן של עתודות המילואים של צה"ל לחזית התעלה. אם איני טועה,[6] גדוד קומנדו מצרי אמור היה לנחות במסוקים על החוף, לתפוס אותו ולהכשירו לקראת הנחיתה, ואחר כך להשתלב במשימה של חסימת ציר החוף. החסימה תוכננה להחזיק מעמד לבד, לפחות 48 שעות, עד לחבירה של חטיבת שריון עצמאית 15 ודיביזיית חי"ר 18. כוח זה תוכנן לצלוח את תעלת סואץ בגזרת קנטרה, ולנוע מזרחה לאחר כיבוש וביסוס ראש הגשר. 

שינויי היערכות חטיבת הנחתים והכשל בהבנת המשמעויות הנובעות מכך
במהלך שנת 1973 הגיעה לשולחני ידיעה, ממקור הנחשב כמקור מהימן, כי חטיבת הנחתים המצרית קיבלה הוראה להיערך באזור אגם קרון (כ־100 ק"מ דרומית מערבית לקהיר). באותם ימים שירתתי בענף מספר 1 בחטיבת המחקר שבאגף המודיעין. ענף זה, שכונה הענף הגיאוגרפי, טיפל בין היתר בהכנת בנק המטרות המטכ"לי. מתוקף תפקידו זה היה עליו להכיר את כל מערכת התשתית במצרים, ולהיות נכון להכנת המודיעין לתקיפתם בעת הצורך. תפקיד נוסף של הענף (לפחות בעיני רוב המשרתים בו[7]) היה להפיק משמעויות אסטרטגיות מפיתוח מערכות של תשתית צבאית ואזרחית, המבוצעות במזרח התיכון. כדי להבהיר תפקיד זה ולהמחישו אביא את הדוגמה הבאה: לאחר 'מלחמת יום הכיפורים' בנו הסורים בונקרים גדולים ומבוצרים ברמת הגולן. על ענף 1, בכובע של המטרות, היה לנתח בונקרים אלו, ולקבוע שהם מיועדים לטילי קרקע־קרקע מסוג סקאד, וכמובן להכין מודיעין שיאפשר את תקיפתם. בכובע השני של המחקר האסטרטגי, הענף נדרש לחקור את המשמעויות מבניית מערך הסקאד דווקא ברמת הגולן (כגון מתן אפשרות לטילים לפגוע בתל־אביב). כמו כן הוא נדרש לנתח את גודל המחסנים, כדי להגיע להערכת כמות טילי הסקאד בסוריה, ולהשתלבותם במערכת טילי הקרקע-קרקע שנבנתה במזרח התיכון. 

נחזור לעניין הידיעה על חטיבת הנחתים המצרית. כאשר זו התקבלה, ניסיתי לאתר את המחנה החדש של החטיבה על מנת לצרפו ל"אוצר" היעדים של מערכות התשתית שברשותי, ובכך מילאתי את המוטל עלי בכובע של בנק המטרות. היכן כשלתי? אני לא ניסיתי להפיק משמעויות מעצם העובדה, שחטיבת הנחתים שינתה את היערכותה ממחנה ששכן לחוף הים התיכון למחנה המרוחק מאות ק"מ והשוכן לחופו של אגם קרון. 
 
היום, שנים רבות לאחר 'מלחמת יום הכיפורים', אני יודע, כי בעקבות ביטול המשימה של צבא מצרים להגיע למוצא המזרחי של המעברים בסיני, ולהסתפק בביצוע משימה מוגבלת לכיבוש רצועה של 10 ק"מ בלבד בגדה המזרחית של התעלה, למצרים היה ברור כי אין מקום להנחתת חטיבה במרחק 35 ק"מ ממזרח לתעלה, כאשר צבא מצרים לא מתכנן כלל לחבור אליה. בעקבות זה שונתה משימת החטיבה לסייע למהלך הצליחה על ידי ביצוע נחיתה אמפיבית באגם תמסח ובאגמים המרים. עכשיו ברור למה עזבה החטיבה את הים התיכון ונערכה לחופו של אגם קרון; שינוי ההיערכות (שאותו לא הבנתי אז) נועד לאפשר לה אימונים בשיט באגמים.

איני משלה את עצמי, כי לפני המלחמה היה ביכולתי לנתח ולקבוע כי תוכנית המלחמה המצרית שונתה, רק על סמך הידיעה שחטיבת הנחתים שינתה את היערכותה. למרות זאת, אני סבור שטעיתי בכך ששאלה זו כלל לא הטרידה אותי באותם ימים, וחבל.

אחרית דבר
המשימה לביצוע חסימה באזור רומאני (חסימה שחטיבת הנחתים הייתה אמורה לבצע) הוטלה רק על גדוד קומנדו מצרי שהונחת במקום.[8] גדוד זה הצליח לשבש את הגעתה של חטיבת השריון 500 מאוגדה 162 לקו, ולגרום לה לאבדות עד שלבסוף הושמד הגדוד.  

עם תחילת המלחמה חצתה פלוגה ממוכנת של חטיבת הנחתים את אגם תמסח. אין בידי ידיעות עד כמה הבחין צה"ל בכוח הזה. יתר החטיבה חצה ב־6 באוקטובר את האגמים המרים, בחיבור שבין האגם המר הגדול לאגם הקטן. המשימה שהוטלה על החטיבה הייתה לנסות לחסום את המוצא המערבי של ציר הגידי,[9] בפני הגעת חטיבת שריון 401[10] לקו התעלה. דרכה של חטיבת הנחתים המצרית במלחמה לא; חלקה הושמד מיד בנחיתה בגדה המזרחית של האגמים המרים,[11] והחלק האחר, שניסה לחסום את ציר הגידי נפגע כבר באזור תעוז "מצווה" (כ־10 ק"מ ממזרח לתעלה). מה שנותר מהחטיבה נסוג מערבה והשתלב במתחם שבנתה דיביזיה חי"ר 7 בגדה המזרחית של התעלה, מדרום לאגם המר הקטן.  

אמ"ן ומודיעין דרום, לא הכירו את התוכנית של חטיבת הנחתים לפעול באגמים (לא רק אני כשלתי בכך!..), ולכן לא האמינו לדיווחים של המפענחים את צילומי האוויר, ולדיווחי כוחותינו על הימצאות טנקים מצריים בסיני. היה זה עוד לפני הקמת גשרי הטנקים על ידי המצרים... הרעיון של טנקים אמפיביים לא עלה אז על דעתם כלל.  

הערות
[1] איתור הכור בסוריה ב"דקה התשעים", שנים של חוסר הבנה כי החיזבאללה בלבנון מכין עצמו למתקפה במנהרות לעבר שטחנו ועוד.  
[2] עבודת הוועדה הייתה רק על שלושת הימים הראשונים של המלחמה, כך שלמעשה התפקוד הכושל של מערכת המודיעין במטכ"ל ובפיקודים המרחביים במהלך המלחמה כמעט שלא נבחן. 
[3] כמו ההחלטה לצאת למתקפת נגד חפוזה כבר ב־8 לאוקטובר. 
[4] שם המאמר "טעויות בעבודת מודיעין השטח – האם ניתן היה לחזות את היקף המתקפה המצרית ביום כיפור". דקל, אלי 20.10.2010. פורסם בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" וכן בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./100620
[5] מספרן אז לא ידוע לי, אך כיום צי הנחיתה המצרי כולל 31 נחתות, ועוד 6 נחתות המשולבות בנושאות המסוקים, שמצרים רכשה בשנים האחרונות. 
[6] תוכנית המלחמה המצרית "גרניט 2", שהגיעה לאמ"ן ופורסמה על ידו, אינה מונחת לפני. 
[7] הרעיון שענף 1 אחראי על הערכת המצב הלאומית, כמו כל המשרתים במחלקת המחקר באמ"ן, לא היה מקובל על כל המשרתים בענף ולא על כל מפקדי הענף.
[8] בצפון סיני, רק גדוד זה ביצע משימת חסימת ציר. המשימות של גדודי קומנדו נוספים, שהיו אמורים לפעול בחסימת הציר המרכזי, ציר הגידי וציר המתלה, בוטלו עקב ביטול תוכנית "גרניט 2". במקום זאת שולבו גדודי הקומנדו במערכי ההגנה של דיביזיות החי"ר שצלחו
[9] ייתכן שבנוסף על משימה זו היה על החטיבה לחסום גם את המוצא המערבי של ציר המתלה.
[10] מחנה הקבע של החטיבה היה בביר ת'מדה.
[11] מתוך שיחה עם תא"ל (מיל') דני אשר מיום 28.10.2020.



שתף

Contact Us

Contact Us

קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנרים בצב
By אלי דקל ואלכס צייטלין 18 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. הדיון בנושא הוא על רקע תהליך התעצמות בלתי מוסבר של צבא מצרים בשנתיים האחרונות. בשיחה מציג דקל, בין השאר, תהליך הוספת כ-720 טנקים לצבא הסדיר. לדברי דקל, תוכניות צה"ל להגדיל את הסד"כ בעקבות לקחי מלחמת שמיני עצרת, מגבירים את החשש למתקפת פתע מצרית. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלכס צייטלין,הקמת משמר לאומי בישראל, הקמת משמר לאומי חרדי בישראל,
By אליהו דקל ואלכס צייטלין 17 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על הצעתו להקים בדחיפות חטיבות משמר לאומי בפיקוד פיקוד העורף. ההצעה כוללת הקמת מסגרות נפרדות לחרדים בהם ההתנהלות תתאים לאורח החיים שלהם.
By אלי דקל ואלכס צייטלין 16 Feb, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל האפשרות לפתרון החידה "כפה תושבים מתגוררים ברצועת עזה כיום. פתרון החידה יאפשר למדינת ישראל לקבל החלטות המבוססות על בסיס נתונים אמין. בראיון יש גם תמלול השיחה כמה תושבים חיים ברצועת עזה
אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,מתקפה מצרית על ישראל,התעצמות צבא מצרים,שאול רזניק
By אלי דקל ושאול רזניק 12 Feb, 2024
שאול רזניק מאתר האינטרנט Newsru.co.il ברוסית - מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום הפוטנציאלי המצרי על ישראל. בראיון סוקר דקל את היסטוריית יחסי השלום המפוקפקים בין המדינות ומתאר בקצרה את התעצמות צבא מצרים. לדבריו, גם אם כוונותיה של מצרים טהורות וכל מעיינה הוא שלום, אסור למדינת ישראל להתעלם מיכולותיה הצבאיות של מצרים ומהאפשרות שהמשטר המצרי יחליט לשנות את המלחמה הקרה מול ישראל במשהו "יותר חם".
הסכם השלום ישראל-מצרים,אלי דקל,הערכות צבא מצרים בסיני,ציר פילדלפי,טנקים מצריים בסיני.
By אלי דקל דב אייכלר ודנה בצלאל 11 Feb, 2024
ראיון ברדיו מורשת בו מר דב אייכלר ודנה בצלאל ראיינו את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא האיום המצרי להקפאת הסכם השלום. בראיון טוען דקל שהמצרים מכרסמים בהסכם השלום מיום חתימתו וטנקים מצריים ערוכים, בניגוד להסכם, מזה שנים בחזית מול ישראל. לטענתו, צה"ל מזה שנים, מתנהג בחוסר אחריות בכך שאינו לוקח בחשבון את היכולות הצבאיות הנבנות על ידי הצבא המצרי בסיני.
More Posts
Share by: