Blog Layout

מצרים עומדת לחנוך את גשר פירדאן ולחדש את תנועת הרכבת לסיני

 אלי דקל דליצקי

כ"ח בשבט ה'תשפ"ד 07.02.2024




רקע

לאחר כריית תעלת סואץ ב־1859 נבנה גשר מסילת ברזל בג'סר אל־חרש שמצפון לקנטרה (בקילומטר ה־45 של תעלת סואץ). עקב הרחבת התעלה, יצא הגשר מכלל שימוש. ב־1920 בנו הבריטים גשר חדש בפירדאן (בקילומטר ה־68 בתעלת סואץ – כ־12 ק"מ מצפון לאיסמעיליה). עקב הרחבה נוספת של תעלת סואץ הוחלף גשר זה לגשר ארוך יותר. לאחר מלחמת יום הכיפורים וחידוש השיט בתעלת סואץ, הורחבה תעלת סואץ מ־180 מטר ל־300 מטר ושוב חדל הגשר לתפקד. בשנת 2001 חנך הנשיא מובארכ גשר מסתובב חדש באורך כולל של 640 מטר. בד בבד עם בניית הגשר החדש נסללה בסיני מסילת ברזל לעבר נמל מכולות גדול שנבנה בסיני במוצא הצפוני של תעלת סואץ מול העיר פורט פואד. כמו כן החלו בעבודות לחידוש קו מסילת הברזל קנטרה-אל־עריש.

בניית גשר מסילת ברזל בפירדאן על תעלת סואץ המזרחית

בשנת 2015, לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות קטע מקביל לתעלת סואץ באורך 35 ק"מ (מדרום לקנטרה עד לדוורסואר שבקצה הצפוני של האגם המר הגדול). התעלה החדשה קטעה כמובן את קן הרכבת שעבר ממצרים לסיני בפירדאן. בתחילה תכנן הנשיא סיסי כריית מנהרה לרכבת שתאפשר את חידוש תנועת הרכבות לסיני אך תוכנית המנהרה לא יצאה לפועל.

בראשית 2019, לאחר שנזנחה התוכנית לכריית מנהרת לרכבת, הוחל סוף-סוף בבניית גשר ברזל מסתובב על תעלת סואץ המזרחית. גשר זה זהה לגשר שנבנה בשנת 2001 על הזרוע המערבית של תעלת סואץ. הגשר מורכב משני חלקים המסתובבים על ציר הקבוע במרכז הגשר. האורך הכולל מגיע ל־640 מטר. הגשר מאפשר מעבר של קו מסילת ברזל כפול, וכנראה שאינו מתוכנן למעבר כלי רכב.


עם התחלת בניית הגשר חודשו העבודות לבניית קו מסילת הברזל קנטרה-נמל אל־עריש. עד פברואר 2024 הונחה מסילת הברזל עד תחנת ביר אל־עבד, כ־65 ק"מ ממערב לתעלה וכמחצית הדרך לנמל אל־עריש. לאחרונה יצאו המצרים עם תוכנית להנחת קו מסילת ברזל שיחבר את הנמל המוקם באל־עריש עם נמל שייבנה בטאבה שבמפרץ אילת. לעת עתה אין כל הכנות בשטח לבניית מסילת ברזל זו ואף אין הכנות לבניית הנמל בטאבה.


ערוץ התעמולה המצרי "פנורמה" דיווח ב־06.02.2024 כי הגשר ייחנך בקרוב. מניתוח צילומי לוויין עולה כי אכן העבודות עומדות בפני סיום.

משמעויות

רכבת היא אמצעי השינוע המהיר והזול ביותר מכל דרכי ההובלה ביבשה. במצרים קיימת רשת ענפה של מסילות ברזל וצבא מצרים עושה בה שימוש נרחב. כך, למשל, רוב הטנקים שעברו לסיני ערב מלחמת ששת הימים, עברו דרך גשר פירדאן.


לקראת מלחמת יום הכיפורים בנו המצרים "ראשי גשר" (תחנת רכבת גדולה שבה מספר רב של רציפים המאפשרים העמסה ופריקה מהירה של אספקה צבאית ואמצעי לחימה). ראשי הגשר נבנו בקרבת העיר סואץ ובמחנות הקסטפ שבמזרח קהיר. עתה, לקראת חידוש קו הרכבת לסיני, בנו המצרים "ראש רכבת" חדש במחנות אל־קירש שמצפון לאיסמעיליה. ראש רכבת זה מתווסף ל"ראשי הגשר" בצומת נפישה (איסמעיליה) ובסואץ. ראשי הגשר יאפשרו למצרים לשפר את היכולת לשנע במהירות אספקה ואמצעי לחימה מאזור התעלה לעבר סיני.


יוזכר כי בשנים האחרונות הוקמו בתעלת סואץ גשרים מסוגים שונים ומנהרות. מספרם כיום עומד על 59. על אף זאת, גשר מסילת הברזל הכפולה העומד להיחנך בפירדאן, ישפר משמעותית את היכולת להעביר במהירות כמויות גדולות של אספקה ואמצעי לחימה ממצרים לסיני.


ניתוק קו הרכבת לסיני למשך תשע שנים הוא עדות נוספת לדרך המגלומנית והפזרנית שבה מתנהל השלטון במצרים מאז עלות א־סיסי לשלטון. א־סיסי, עקב הרצון להראות לעולם על הישגים, יצא למיזם הכושל של "תעלת סואץ החדשה" - מיזם שהיה אמור להסתיים בתוך שנה ולהגדיל את ההכנסות השנתיות מתעלת סואץ מחמישה וחצי מיליארד לשלושה עשר מיליארד דולר. בפועל, עד עתה לא הסתיימה בניית התעלה החדשה. ההכנסות רחוקות מאוד מהתחזית, והנמל הגדול בפורט פואד הפך מעסק פורח לנמל שתנועת הסחורות בו מועטה (עקב השבתת המסילה לנמל).


ניתוק מסילת הברזל לסיני גרם נזק גם לכל מיזמי הפיתוח של "מסדרון תעלת סואץ" שרובם תוכננו בגדה המזרחית של תעלת סואץ, כגון העיר איסמעיליה החדשה שנבנתה וכבר שנים עומדת ריקה מתושבים, נמל הנפט והעיר פורט פואד החדשה שהקמתה טרם החלה. עתה, עם חידוש מסילת הברזל לסיני ייתכן ומיזמים אלו יחודשו




Contact Us

אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנקרים בצ
By אלי דקל ואלכס צייטלין 09 Apr, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
הסכם השלום בין ישראל למצרים,אלי דקל,חגי הוברמן,מצב הרוח
By הוברמן חגי ואלי דקל 01 Apr, 2024
הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.
קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מלחמת ששת הימים,תנועה בוואדי חרידין,כיבוש רמת ה
By אלי דקל ואלעזר שטורם 05 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מבצע
By אלי דקל ואלעזר שטורם 04 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה
אלי דקל,אלעזר שטורם,ירמי וינקלר,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,שלמה גזית,ראש אגף המודיעין,
By אלי דקל ואלעזר שטורם 03 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
More Posts
Share by: