Blog Layout

טעויות בעבודת מודיעין השטח – האם ניתן היה לחזות את היקף המתקפה המצרית ביום כיפור

אלי דקל-דליצקי
20 יוני 2010

רקע

ב־2010 פרסמתי את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע". ספר זה עוסק ברובו בהצלחות של מודיעין השטח ובמאבקים מול צמרת אמ"ן לקבל את הגילויים ולהטמיעם בתוצר המודיעיני של חטיבת המחקר באמ"ן. מצאתי לנכון לייחד בספר, פרק בו אמנה גם כישלונות בתחום מחקר השטח. פניתי לחברי לשירות שיציינו בפני טעויות המוכרות להם, אך נעניתי בשלילה בטענה שאת ההצלחות הם בקושי זוכרים... לא נותר לי אלא למנות בספר את הטעויות שלי. שנים לאחר שהספר יצא לאור, פניתי לעמותת יוצאי קהילת המודיעין והצעתי להם לשלב בביטאון של הקהילה "מבט מל"מ", מדור בו חברי העמותה יספרו על כישלונות. עורך הביטאון קיבל את הצעתי, ופנה בקריאה לחברים שישתפו את קהל הקוראים בטעיותיהם. כמובן שאני נדבתי את סיפור הפתיחה. לאחר זמן, משהחברים בוששו לפרסם טעויות, נידבתי עוד טעות (מה לעשות ובמהלך שרותי צברתי לא מעט טעויות...). זה לא עזר, והמדור בביטאון המל"מ גווע. הפעם אני מנסה את כוחי באתר זה ופונה בקריאה לחברים שישתפו אותנו גם בטעויות, ניתן ללמוד מהם לא פחות מההצלחות. 

האם ניתן היה לחזות את היקף המתקפה המצרית ביום כיפור?
החל משנת 1970 התגבשה באמ"ן ההכרה כי התוכנית המצרית היא צליחת התעלה בחזית רחבה. הכרה זו הסתמכה על שורה של מקורות מידע, החל מניתוח ההכשרות הקרקעיות שביצעו המצרים באזור,[2] עבור דרך ידיעות ממקורות שונים וכלה מניתוח תרגילים שבוצעו בצבא מצרים. אמ"ן העריך, שהיעד המצרי בחציית התעלה הוא כיבוש הגדה המזרחית של תעלת סואץ, וביסוס קו הגנה במעברי הגידי והמתלה כ־60 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ.

       האפשרות כי המצרים יבנו תוכנית מינימליסטית להשתלטות על רצועה ברוחב של כ־שמונה ק"מ בלבד, לא נידונה כלל. היתרון הבולט בתוכנית זו ניכר כשהגייסות הצולחים נותרו מוגנים עלֿידי המערך הכבד של טילי הקרקע-אוויר. טילים אלו קודמו עלֿידי המצרים יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם הפסקת האש, שהרעיון המרכזי בו היה האיסור לבצע מהלך זה... החיסרון בתוכנית הוא כי השטח בטווח של שמונה ק"מ מהתעלה הוא מישור חולי, כך שאין תוואים טופוגרפיים שעליהם ניתן לבסס קו הגנה ולכן יש להשקיע בהגנתו כוחות רבים. קו דק זה אכן נפרץ על-ידי כוחותינו שהבקיעו אותו בגזרת דוורסואר וחצו את התעלה.

    על מנת לאפשר לגיסותיהם לחצות במהירות את תעלת סואץ, ולצמצם עד כמה שניתן את כמות כלי הרכב העוברים על הגשרים מעל תעלת סואץ, נקטו המצרים שורה של צעדים. הם בנו צוותי קרב מיוחדים, שבהם השתתפו רק הכוחות החיוניים לצליחה, והקימו מתקני תשתית שתמכו במהלך זה. בראשית שנות השבעים הם בנו קו מים מקביל לגדה המערבית של תעלת סואץ, ולאורכו נבנו מאגרי מים. קו מים זה, על מתקניו, שימש את הכוחות הצולחים את התעלה, כאשר לכל גזרה דיביזיונית הוקצה גדוד הנדסה מיוחד המתוכנן להניח כ־100 ק"מ קווי מים פריקים (נוסח קווי המים מאלומיניום המשמשים את החקלאים בשדות). גדודים אלה התחברו למאגרי המים שנבנו לאורך התעלה והניחו קווי צינורות מהירים לעבר הגדה המזרחית של התעלה. בנקודות הקצה הם בנו מאגרי מים מהירי הקמה, עשויים מאברזין מגומם (בנוסח בד 'שמשונית'). ממאגרים מאולתרים אלו חולקו המים לכוחות הצולחים. כך לא היה צורך להוסיף עומס על התנועה הצפופה בגשרים עם תנועת מכוניות מיכל כדי להרוות את צימאון הלוחמים.

אנו בענף 1[3] איתרנו ועקבנו אחר בניית התשתית למערכת המים בגדה המערבית של התעלה. כאשר התבררה התמונה, נכתבה סקירת מודיעין מיוחדת.[4] לפני פרסומה הוצגה הסקירה לפני עוזר ראש אמ"ן למחקר, תא"ל אריה שלו. בדיון שהתפתח לאחר הצגת הנתונים גובשה ההערכה, כי מערכת המים החדשה נועדה בעיקר לשמש את הצבא המצרי למקרה של חידוש הלחימה (התקופה שבה נכתבה הסקירה הייתה לאחר הפסקת האש ביולי 1970). המערכת נותנת מענה לאפשרות חידוש האש במתווה של מלחמת התשה[5] או בניסיון לצלוח את תעלת סואץ. סוכם כי בניית מערכת מסוג זה יקרה מדי עבור הצבא הערוך בשגרה בגזרה. 

    מן הראוי להדגיש שלאחר הפסקת האש ביולי 1970, צפו אמ"ן ומודיעין פיקוד דרום בכל פרסומיהם אפשרות ראלית שהצבא המצרי יחדש את הלחימה במתווה של מלחמת ההתשה. רק שנים לאחר מכן התברר כי הצבא המצרי לא חשב כלל על אופציה זו. ביטא זאת מי שהיה רמטכ"ל צבא מצרים סעד אל דין שאזאלי בספרו "חציית התעלה" . 

    לאחר הסכם ההפרדה הראשון בין ישראל למצרים (ינואר 1974), הותר למצרים להחזיק בסיני כוחות בהיקף של כחטיבה, שנפרסה ברצועה שרוחבה כעשרה ק"מ ממזרח לתעלת סואץ. המצרים החלו לבנות בקדחתנות שורה של מאגרי מים, בתי חולים שדה תת-קרקעיים ושרשרת של מאגרי דלק תת-קרקעיים.

    כחכם לאחר מעשה יודע אני, כי צבא מצרים התכונן לכבוש רק רצועה של שמונה ק"מ ולזנוח את שאיפתו להגיע למעברי הגידי והמיתלה. מניתוח התשתית הצבאית שנבנתה בגדה המזרחית של התעלה לאחר מלחמת יום הכיפורים, בולטת העובדה שהמצרים בנו מערכת של מאגרי דלק תת-קרקעיים. לעומת זאת במסגרת ההכנות לצליחת התעלה בגדה המערבית של התעלה נבנתה תשתית של מאגרי מים בלבד! 

אילו היינו בוחנים עובדה זו לפני המלחמה, יתכן שהיה באפשרותנו לחזות את היקף המתקפה המצרית המיועדת לכיבוש גזרה צרה בלבד. יודע אני כי גם אילו הייתה נשקלת אפשרות זו, היה קם מאן שהוא וטוען כי עבודות בניית התשתית נעשות בהדרגה, ולכן כל שיש לעשות הוא להמתין לבניית מערכת הדלק...

    אינני בטוח, שהיה עולה בידנו לשכנע את המערכת כי המצרים בונים תשתית למהלך מוגבל מאוד, אך בכל זאת מן הראוי היה שהנושא יידון בכובד ראש, לפחות בחוג הסגור של מדור מצרים. אני מבחין הבחנה ברורה בין מחשבות, דעות ורעיונות, הנדונים בחוגים מקצועיים סגורים לבין 'שיווק' הרעיונות בפני הקברניט. בעוד שבחוגים המקצועיים יש לדון ללא כל מגבלות בכל תופעה חריגה, הרי שעל 'היציאה החוצה' להיעשות במשורה, ואין לרוץ לרמטכ"ל עם כל בדל רעיון. הדבר דומה לכותלי בית המדרש: שם נדונות דעות שונות, אך ההלכה היא אחת. מקבל ההלכה הפסוקה ראוי שיהיה מודע לתהליך קבלת ההחלטות בבית המדרש, ויציף בשאלותיו גם את חילוקי הדעות שקדמו להחלטה שהוצגה בפניו. 
 
הערות
[1]. דקל אלי, "מודיעין תלוש מהקרקע", אלי דקל ספרים, אלקנה 2010.
[2]. ראו פרק בספרי בנושא "ה'קרב' המודיעיני על צליחת תעלת סואץ". 
[3]. ענף לחקר השטח והיעדים, היה בעבר הרחוק חלק מחטיבת המחקר באמ"ן. 
[4]. כתב אותה ראש חוליית חזית במדור מצרים בענף 1, בפיקוח ובשיתוף ראש המדור ובהתייעצות עם מומחה מים.
[5]. במקרה כזה המערכת תצמצם את כמות מכוניות המיכל הנעות בכבישים ובכך תצטמצם היפגעותן.

 

שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנקרים בצ
By אלי דקל ואלכס צייטלין 09 Apr, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
הסכם השלום בין ישראל למצרים,אלי דקל,חגי הוברמן,מצב הרוח
By הוברמן חגי ואלי דקל 01 Apr, 2024
הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.
קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מלחמת ששת הימים,תנועה בוואדי חרידין,כיבוש רמת ה
By אלי דקל ואלעזר שטורם 05 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מבצע
By אלי דקל ואלעזר שטורם 04 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה
אלי דקל,אלעזר שטורם,ירמי וינקלר,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,שלמה גזית,ראש אגף המודיעין,
By אלי דקל ואלעזר שטורם 03 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
More Posts
Share by: