Blog Layout

כוחות היבשה בתרגיל האסטרטגי המצרי "קאדר 2020"

אלי דקל-דליצקי
26.01.2020

מבוא

 ב־10 בינואר פרסם דובר הכוחות המזוינים במצרים כי "בימים הקרובים מבצעים חילות הכוחות המזוינים את השלב הסופי של התרגיל (קאדר 2020), בהשתתפות כל כלי הנשק שהצטרפו לאחרונה לשורות הכוחות המזוינים. 
בתרגיל משתתפים כל המערכים ויחידות הכוחות המזוינים בחילות היבשה, הים, האוויר וההגנה האווירית, נוסף על יחידות מובחרות של הקומנדו והצנחנים. התרגיל כולל ביצוע פעילויות פתיחה אסטרטגיות של הכוחות לכל הכיוונים האסטרטגיים של המדינה ובשני מישורי החופים של הים האדום והים התיכון. התרגיל מיועד להדגיש את הכוח והמוכנות של הכוחות המזוינים להגן על משאבי המולדת".[1]

ב־15 באוקטובר הסתיים התרגיל בטקס רב־משתתפים בנמל החדש של הצי המצרי שנחנך בראס בנאס. כפר הדייגים/העיירה ראס בנאס שוכנת על חוף הים האדום, כ־250 ק"מ (בקו אווירי), מצפון לנקודת הגבול מצרים- סודן. הנמל החדש נוסף על הנמל הצבאי הישן בקיים בראס בנאס עוד קודם למלחמת יום הכיפורים. נמל זה הוא אחד מששת הנמלים הנבנים כיום במצרים (הנמל השביעי, המשמש כמעגן המקורה המרכזי לצוללות בצי המצרי, נחנן כבר באוקטובר 2017).[2] 

בד בבד עם חנוכת הנמל החדש, נחנך במקום גם הבסיס האווירי המשודרג. בסיס זה הוקם עוד לפני מלחמת ששת הימים, ובשנים האחרונות, כחלק ממהלך גדול להרחבת בסיסי חיל האוויר במצרים, הורחב בצורה ניכרת.[3]

במסגרת חנוכת הבסיס האווירי והימי החדש התבצע בנמל תרגיל משולב של כוחות אוויר וים בהשתתפות כלי שיט רבים כולל צוללות ונושאת מסוקים מדגם מיסטרל (אחת משתי נושאות המסוקים שנרכשו עבור הצי המצרי). התרגיל המשולב כלל נחיתה בחוף, וביסוס ראש גשר בסיוע כוחות שהונחתו מהאוויר.

נוסף על כל האמור לעיל התקיימה בשדה התעופה תערוכה גדולה של מטוסי חיל האוויר וכן מסדר גדול של כוחות היבשה. ניתוח מסדר זה הוא עיקר עניינו של מסמך זה.


 מסדר[4] כוחות היבשה בשדה התעופה ראס בנאס

כחלק מתרגיל "קאדר 2020" התקיים בסמוך למסלול התעופה בראס בנאס מסדר גדול של כוחות היבשה שכלל, בין היתר, שני גדודים ממוכנים של שריוניות אופניות מדגם "פאהד" ו"סואץ" המיוצרות על ידי התעשייה הצבאית המצרית, חמישה גדודי טנקים מסוגים שונים, שני גדודי חת"ם (נגרר ומתנייע), שני זוגות של טילי קרקע-אוויר מסוג צ'פראל ו־SA-3 (כלים מיושנים מסוג זה הם חלק ממערך ההגנה האווירית של כוחות היבשה), כ־40 כלי ציוד מכני הנדסי, ביניהם דחפורים ומערבלי בטון, וכ־80 מובילי טנקים.
מניתוח סוגי הכלים עולה כי אין זה הסד"כ של החטיבה הממוכנת הערוכה זה שנים באזור במשימת הגנה על המרחב. אין מדובר גם ביחידה הקיימת בסד"כ המצרי שהובאה למקום לצורך התרגיל ואין גם כל היגיון לבנות יחידה חדשה שתכלול את הסד"כ שעמד במסדר משום ש: 

א. אין זה הגיוני לערב ביחידה אורגנית כלים מערביים מודרניים עם כלים סובייטיים עתיקים (גדוד טנקי T-62 עם טנקי אברהמס ופטון). 

ב. מול שפעת הטנקים, אין אפילו סוללת טק"א אחת (יש שני חצאי סוללות שהן חסרות תועלת מבצעית). 

ג. אין הסבר לשפע הכלים ההנדסיים העולה על כמות הכלים בתקן של גדוד הנדסה דיביזיוני.   
 
מכל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה שאין מדובר בהבאת יחידה כלשהי לביצוע תרגיל כלשהו, אלא שעצם ההבאה של הכלים למקום הוא התרגול. כלומר מדובר בתרגיל מטכ"לי לניוד כוחות למרחקים ארוכים. 

הערכה זו נתמכת בעובדה שבמסגרת התרגיל נערך במחנות מוחמד נגיב שבאזור אלכסנדריה אימון גדול, שבו עשרות רבות של טנקים תרגלו עלייה על מובילים ובסיומו, יצאו המובילים עם הטנקים לעבר יעד לא ידוע. מבחינתי, בהחלט אפשרי, שהיעד היה מחנות ראס בנאס המרוחקים לפחות 1,000 ק"מ מבסיס מוחמד נגיב. גם אם אני טועה, והיעד של הטנקים ממחנות מוחמד נגיב היה שונה, טנקי האברהמס שהשתתפו במסדר בראס בנאס הגיעו ממרחב קהיר[5] – מרחק של 750 ק"מ לפחות. נוסף על הנעת הטנקים במובילים, התקיים תרגול להנעת כלים הנדסיים ברכבת לעבר יעד לא ידוע. לראס בנאס לא מגיע קו רכבת, לפיכך הכלים ההנדסיים שבמסדר עשו לפחות חלק מהדרך על גבי מובילים.

מהחומר הגלוי שעליו אני נשען עולה שהתקיים גם תרגיל בחציית תעלת סואץ על גשר סער צבאי מסוג P.M.P, וכן תרגילי מטה שונים ללא גייסות (תתל"ג). אומנם בכמה סרטי תעמולה נראים כוחות יבשה המבצעים תמרונים באש חיה, אך להתרשמותי מדובר "בשתילת קטעים מסרטים ישנים".

סיכום
במגבלות המידע החלקי שבידי, אני מעריך כי עיקרו של תרגיל "קאדר 2020" היה תרגיל הובלת גייסות לטווחים ארוכים. מצרים כידוע היא מדינה גדולה המשתרעת על שטח של 1,000 X 1,000 ק"מ. בשגרה, עיקר צבאה מרוכז במרחב קהיר-תעלת סואץ-סיני, כוח בהיקף של כשלוש דיביזיות ערוך במערב מצרים בגזרה שבין אלכסנדריה לגבול מצרים-לוב. לעומת זאת, גבולה הדרומי של מצרים חשוף כמעט לחלוטין, אך היא לא בונה שם תשתיות כלשהן (כבישים, ביצורים, מתקנים לוגיסטיים) לאיוש בזמן חירום.

התרגיל הנוכחי נועד לבדוק ולשפר את יכולות מצרים לנייד כוחות למשימות אפשריות של מצרים הן לכיוון ישראל והן כלפי לוב. לדעתי, המבוססת על בניית תשתיות רחבות היקף מול ישראל והיעדר בניית תשתיות דומות בגבול מצרים- לוב, ישראל היא זו שעומדת בראש התכנונים הצבאיים של מצרים.  

קרדיט: נתוני הפענוח במאמר זה הם באדיבות מפענח החפץ להישאר אלמוני.
הערות
[1]. מתוך ערוץ Nile TV Internaional 10.01.2020 http://www.nileinternational.net/hb/?p=92078
[2]. לפרטים על בניית הנמלים במצרים ראו את סקירתי "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" http://www.dekelegypt.co.il./200114
[3]. ראו סקירתי "פיתוח 15 שדות תעופה במצרים - רובם לצרכים צבאיים". http://www.dekelegypt.co.il./191203
[4]. אני מכנה זאת מסדר ולא מפגן משום שהנשיא ופמלייתו לא טרחו לבוא ולראות את כלי הנשק אחרי המסע הארוך שהם עברו. 
[5]. טנקי האברהמס הם הטנקים האיכותיים של הצבא המצרי. רק היחידות הערוכות במרחב קהיר - התעלה, והדיביזיה המשוריינת 21 הערוכה במחנות מוחמד נגיב, מצוידות בכלים מסוג זה.


שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,אלכס צייטלין,צבא מצרים,מלחמת שמיני עצרת,מתקפת פתע מצרית על ישראל,התעצמות צבט מצרים,טנקרים בצ
By אלי דקל ואלכס צייטלין 09 Apr, 2024
מר אלכס צייטלין, מנהלו של ערוץ היוטיוב "באים אל הפרופסורים", משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים מתכננת מתקפת פתע על ישראל. בשיחה מובאים הגורמים שעלולים להביא את מצרים לתקוף את ישראל ומנותחים דרכי הפעולה לביצוע המתקפה. פרטים נוספים על המתרחש במצרים ועל התעצמות צבא מצרים תוכלו למצוא באתר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
הסכם השלום בין ישראל למצרים,אלי דקל,חגי הוברמן,מצב הרוח
By הוברמן חגי ואלי דקל 01 Apr, 2024
הסופר והעיתונאי חגי הוברמן פרסם בשבועון "מצב הרוח" מאמר בשם: "חצי שנה למלחמה". חציו השני של המאמר – תחת הכותרת "השכם השלום שהתפורר" מוקדש למלאת 45 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים. הטיעון המרכזי של הוברמן הוא שרובו של הנספח הצבאי להסכם השלום הופר על ידי המצרים. בחלק זה של המאמר הוברמן מצטט חלקים מראיון טלפוני שקיים עם אלי דקל.
קונספציית השלום עם מצרים,אלי דקל,חקר תשתיות צבאיות כמרכיב בהערכת המצב הלאומית
By אלי דקל-דליצקי 18 Mar, 2024
לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ
כלכלת מצרים,אלי דקל, הסכם השלום ישראל מצרים, מצרים צועדת לקראת חדלות פירעון,עידו טאובר,ערוץ 14,
By אלי דקל ועידו טאובר 12 Mar, 2024
במשדר מיוחד של ערוץ 14 שהתקיים ב12 במרץ זומנו דנו מספר מומחים על ההתפתחויות האחרונות באזורנו. את הדיון הנחה מר עידו טאובר. בדיון השתתף סא"ל (בדימוס) אלי דקל, שנשאל על השפעת מלחמת שמיני עצרת על הכלכלה המצרית. לדברי דקל, מאז שנת 2020 חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של מצרים, ומאז היא נמצאת במסלול המוביל לקראת חדלות פירעון. מלחמת שמיני עצרת וצמצום השיט בתעלת סואץ (בעקבות הפגיעות של החות'ים) מאיצות תהליך זה. הגורמים העיקריים להרעה במצבה הכלכלי של מצרים הם המיזמים הכלכליים המגלומניים שרובם נכשל, והפניית המשאבים הכבה לצורכי התעצמות צבא מצרים – זאת ללא כל איום ממשי עליה. הסרטון שלפניכם מביא רק את דברי דקל. בדיון המלא ניתן לצפות בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=XCWV8foh7fI
Research Department (Aman),Geospatial Intelligence,Eli Dekel,אלי דקל, חטיבת המחקר באמ
By אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין 10 Mar, 2024
מר אלכס צייטלין מנהל אתר "באים אל הפרופסורים" קיים סדרת מפגשים בהם הוא ראיין את אלי דקל וד"ר מיכאל ברונשטיין בנושא עבודת המודיעין במטכ"ל. פרק ג' שלפניכם עוסק בשימוש המושכל באיסוף בחקר צבאות סדירים. בהרצאה יש ניתוח היתרונות והמגבלות של מקורות האיסוף העומדים לרשות המחקר במטה הכללי. פרק יש ניתוח היתרונות והמגבלות של כלל אמצעי האיסוף העומדים כיום לרשות המחקר הצבאי, תוך דגש על מקומו של המודיעין המופק מצילומי אוויר, ותרומתו האפשרית של פן איסופי זה, ברקיחת ה"תבשיל" של הערכת המצב הלאומית. בסוף ההרצאה מתקיים דיון על המודיעין הדרוש לחקר צבאות לא סדירים, וכן על הסכנה בזניחת המחקר של צבאות סדירים מתוך הערכה שגויה שתם עידן ה"מלחמות הגדולות". במרץ 2024 נערך תמלול של ההרצאה, והוא מובא להלן:
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מלחמת ששת הימים,תנועה בוואדי חרידין,כיבוש רמת ה
By אלי דקל ואלעזר שטורם 05 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אלי דקל,אלעזר שטורם,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,מבצע
By אלי דקל ואלעזר שטורם 04 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה
אלי דקל,אלעזר שטורם,ירמי וינקלר,כשלי מודיעין בימים ההם ובזמן הזה,שלמה גזית,ראש אגף המודיעין,
By אלי דקל ואלעזר שטורם 03 Mar, 2024
סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
אסף גיבור,מקור ראשון,אלי דקל,הסכם השלום ישראל-מצרים,צבא מצרים,התקשורת בישראל,
By אליהו דקל 28 Feb, 2024
מאמר של אלי דקל העוסק בהתעלמות הממושכת של האקדמיה והתקשורת מכל מה שמתרחש במצרים. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, מוסדות המחקר האקדמיים והתקשורת ממעיטים להתעניין במתרחש במצרים. גם כשהחלה מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל") התקשורת הכתובה וצבא הפרשנים הגדול של ערוצי הטלוויזיה התעלמו כליל ממצרים ומהאינטרסים שלה במתרחש בעזה וישראל. בראשית המלחמה היו אף כאלה שפנטזו שאפשר לפתור את בעיית ערביי עזה על ידי קליטתם בסיני. כאשר המצרים שללו נחרצות רעיון זה, פִּרְשְׁנוּ פרשנינו זאת כניסיון מצרי ל"עשות קופה" ולגבות מארה"ב וישראל על כל פליט שיועבר להתיישב בסיני. לאחר שלושה חודשי מלחמה בעזה, כשצה"ל הכריז שיש בדעתו לכבוש את רפיח ולהשתלט על ציר "פילדלפי" הביעו המצרים התנגדות עזה ואף איימו המשך היחסים בין המדינות. התקשורת, שהזניחה עשרות שנים את המעקב אחר המתרחש במצרים בכלל ובסיני בפרט, "גילתה" לפתע את מצרים וחלה לפרסם מאמרים מלומדים על מעורבותה של מצרים במתרחש בעזה. מבין כלי התקשורת, העיתון "מקור ראשון" הקדיש את המוסף "יומן" לנושא המצרי. במוסף מופיעים שמונה חוקרים המחווים דעתם על מעורבות מצרים ועל שיתוף מצרים בפתרון בעיית
ארנון סגל,בועז העצני,ד
By ארנון סגל, בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל 20 Feb, 2024
בשבועון "עולם קטן" פורסם מאמר מקיף של ארנון סגל בנושא "האם מצרים מתכננת מהלכים צבאיים". בכתיב המאמר הסתייע מר סגל בראיות שקיים עם החוקרים הבאים: מר בועז העצני, ד"ר יגיל הנקין, ד"ר מיכאל בן ארי ואליהו דקל-דליצקי. במאמר פרטים רבים על התעצמות צבא מצרים ועל הצורך במעקב צמוד אחר המתרחש בארץ זו.
More Posts
Share by: